ע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
1418-05,1739-05
12/12/2005
|
בפני השופט:
1. אהרן ברק
2. אדמונד לוי
3. סלים ג'ובראן
|
| - נגד - |
התובע:
1. כאמל אבו טהה
2. גלאל אבו טהה
עו"ד אסתר בר-ציון
עו"ד מירי שיין
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד זיו אריאלי
|
| פסק-דין |
השופט א' א' לוי:
שניים מתוך שלושת אישומים בהם עוסקים ערעורים אלה,יוחסו לכאמל אבו טהה (להלן: "כאמל") בלבד. נטען, כי בחודש אוקטובר 2003 הוא פרץ לרכב וגנב ממנו מכשיר רדיו-טייפ. בחודש מרץ 2003 נהג כאמל ברכב אף שלא היה מורשה לכך, והוא סייע לאחר לבצע גניבה מרכב.
האישום השלישי עוסק בכאמל ובמערער האחר בתיק זה - גלאל אבו טהה (להלן: "גלאל"). נטען, כי בתאריך 1.3.04 קשרו המערערים ביחד עם אחר לפרוץ, לרכבים בעיר באר-שבע ולגנוב מתוכם רכוש. החבורה הגיעה לזירה במכונית בה נהג כאמל, והם הספיקו לפרוץ לשלושה רכבים עד שנדרשו על ידי ניידת משטרה לעצור. כאמל סרב לציית להוראה, ומכאן ואילך התפתח מרדף ברחובות הומים שהיה מלווה באין-סוף של עבירות תעבורה. המערערים התפתלו בין רכבים, עקפו אותם מצד ימין, עלו על מדרכות, לא צייתו להוראותיו של רמזור אדום, נסעו בניגוד לכיוון התנועה, ונהגים רבים ניצלו מפגיעה רק משום שהספיקו להקדים ולבלום בלימת חירום. אולם, אחד הנהגים שמזלו לא שיחק לו, הגיע לצומת בו דלק בכיוון נסיעתו אור ירוק, ובעודו חוצה את הצומת פגע בו רכבם של המערערים. כתוצאה מכך נפצע אותו נהג והובהל לבית חולים,ורכבו ניזוק ללא תקנה.
המערערים הודו בכל אלה והורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, פריצה לרכב וגניבה מתוכו, חבלה במזיד, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (כאמל), וסיוע לעבירה של סיכון חיי אדם (ג'לאל). כאמל הורשע גם בעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ואילו גלאל הורשע בעבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית, בעקבות הפרתו של צו בית המשפט אשר חייבו לשהות במעצר-בית.
בית המשפט המחוזי גזר לכאמל 48 חודשי מאסר, ופסל אותו מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 8 שנים. על גלאל הושתו 36 חודשי מאסר, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 5 שנים. לשני המערערים נגזרו גם 18 חודשי מאסר על תנאי. הערעורים שבפנינו מופנים כנגד העונש.
לא מצאנו בערעורים אלה ממש. החומרה העיקרית בתיק זה נובעת מהעובדות הנטענות באישום השלישי, ובהן, כאמור, הודו המערערים. הם פעלו בצוותא חדא כדי לפרוץ למספר רכבים, ומשעה שנדרשו לעצור, הם החלו בבריחה שרק בדרך נס לא הסתיימה בקיפוח חיי אדם. הם דהרו תוך נסיעה פרועה ברחובותיה של עיר, ומתוך כוונה לחלץ את עורם הם סיכנו את חייהם של נהגים תמימים והולכי רגל שנקלעו בדרכם. כפי שכבר אמרנו לא אחת, תופעות אלו נפוצות הן, וכדי לבערן שוב אין מנוס מלנקוט נגד העבריינים בדרך קשה, ולא נוכל לומר שבית המשפט המחוזי חרג לחומרה ממדיניות זו.
הערעורים נדחים.
ניתן היום, י"א בכסלו תשס"ו (12.12.2005).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב